Letras
היא יושבת על הפסנתר ומתחילה לדבר אלי
עם תווים כותבת מנגינות
ואיך שאני רוצה שכל פסקול חיי
יהיה היצירות שלה
וכמו חלום זה נעלם שוב בבוקר אני קם ונגמר לנו הזמן עוד פעם
שוב יושבת על הפסנתר והניגון שמתנגן
הוא מהפנט היא לא יוצאת לי מהראש
מנסה שלא ליפול עומד על קצות האצבעות
רק שניה אחת לשאול אותה
וכמו חלום זה נעלם שוב בבוקר אני קם ונגמר לנו הזמן עוד פעם
היא מביטה בי בין הצלילים, רואה אותי כמו שאני
וכל מבט שלה חושף עוד סוד
היא לוחשת לי מילים, ואני שוב שוכח את עצמי
נותן לה את המושכות
וכמו חלום זה נעלם שוב בבוקר אני קם ונגמר לנו הזמן עוד פעם