בחורשת האורנים, יחפים על מחטים.
מעלינו על ענף, עורב משיק כנף.
אצטרובל…
היה שם ריח של שרף, זה שרף לנו באף.
ובקן ישן גוזל, קוראים לו אצטרובל.
אצטרובל…
היו אלה ימים, ימים שעברו.
היינו נערים וכמה נשארו…
מחורשת האורנים הם לא יחזרו.
כן ויש זמנים קשים, גם הם יעברו.
האצטרובלים בסתיו ינשרו,
בחורשת האורנים, אתם עוד תראו.